CI vs CD

Continuous Integration (CI) היא פרקטיקה בהנדסת תוכנה בה מפתחים משלבים תדיר שינויים בקוד למאגר מרכזי, וביצוע אוטומטי של בניות ובדיקות. זו פרקטיקה מרכזית בפילוסופיית DevOps.

CI כוללת רכיב תרבותי, המעודד שילוב תדיר, ורכיב אוטומציה. שינויים בקוד מפעילים תהליכי בנייה אוטומטיים ליצירת תוכנה ברת הפעלה.

המטרות המרכזיות של CI הן למצוא ולתקן בעיות במהירות, לשפר את איכות התוכנה ולהפחית את הזמן הדרוש לאשר ולהפיץ עדכונים חדשים לתוכנה.

שילוב תדיר יוצר ביטחון שהקוד תמיד נמצא במצב פונקציונלי.

CI צריכה לכלול סט רחב של בדיקות אוטומטיות מכסות אספקטים שונים של התוכנה ולהבטיח את רמת ה-QA שלה.

פריסה רציפה (Continuous Deployment), או Continuous Delivery, היא גישה להנדסת תוכנה שבה שינויים בקוד משתחררים אוטומטית לסביבת הייצור דרך סדרת בדיקות אוטומטיות.

שינויים חדשים בקוד עוברים צינור בדיקות ובחינות, ואם הם מאושרים, הם משוחררים ישירות לסביבת הייצור.

הפריסה הרציפה מאיצה את אספקת התוכנה, מקטינה את הזמן להוצאה לשוק של תכונות חדשות, ומאפשרת מחזורי פידבק מהירים יותר.

פריסות תכופות מקלות על גילוי ותיקון בעיות, מכיוון שהבעיות חדשות יותר וקל יותר לאתר אותן.